<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן ב'</h1>
<h2>דף פא:</h2>
ואם קדש בביאה אומר לה הרי את מקודשת לי בביאה זו או מיועדת לי או כיוצא בזה הלשון בבעילה זו ומתיחד עמה בפני עדים ובועלה וכתב הר"י מקורביל שדין קדושי ביאה אינן נוהגין עתה כדאמרינן רב מנגד אמאן דמקדש בביאה משום פריצותא. ויש לאיש לקדש האשה בכל לשון שמכרת בו ויהיה משמע הדברים שקנאה.
